עקרים

תארו לכם עולם ללא צחוקם של ילדים המשחקים במגרש השעשועים; ללא ילדים, שצועדים על רגליים קטנות ועם תיקים גדולים בדרך לבית הספר. האם אפשר לדמיין עולם כזה?

אלפונסו קוארון ניסה. הסרט "הילדים של מחר" מציג את העולם בשנת 2027, השנה ה-18 למגיפת עקרות כלל-עולמית, שהחלה ב-2009. האיש הצעיר ביותר בעולם הוא בן 18, וכאשר הוא ימות – תמות עמו האנושות כולה.

יחד עם עתיד האנושות, מתערערים גם יסודות החברה. "אכול ושתה כי מחר נמות" הוא המוטו, ואלימות וכאוס שוטפים את העולם. בריטניה הופכת לדיקטטורה, שמכניסה פליטים מארצות אחרות למחנות ריכוז.



מור שוב משחקת אישה חזקה, שבסוף זקוקה לגבר

הסיפור הוא בעיקר סיפורו של תיאו (קלייב אוון), שעובד במשרד ממשלתי, וחי בכהות חושים בתוך עולם המחכה לקיצו. היחיד שמעלה חיוך על פרצופו הוא ג'ספר (מייקל קיין), היפי מזדקן שחי בבקתה ביער, ושומר על אופטימיות בעזרתם האדיבה של סמים קלים. אך שגרת החיים של תיאו מתערערת כאשר הוא נחטף על ידי קבוצה מחתרתית, שמונהגת על ידי לא אחרת מאשתו לשעבר ג'וליאן (הלוא היא ג'וליאן מור). מכאן הופך הסרט למסע בריחה כמעט בלתי אפשרי, שבמהלכו מתמודד תיאו עם הדיקטטורה הבריטית, המחתרת והפליטים, וכל זאת כדי להוביל פליטה צעירה בשם קי אל מחוץ לאיים הבריטים. פליטה צעירה והריונית בשם קי, ראוי לציין.

אלפונסו קוארון ('הארי פוטר והאסיר מאזקבאן') בונה את המתח בהדרגה ובמתינות, הוא לא מפחד לצלם מרדפים איטיים, שבהם הגיבור נאלץ לדרדר את המכונית כדי להתניע אותה. אך בה במידה הסרט לא נמנע מפניהן הקפואים של גופות הפליטים או מצילום שקט של בית ספר נטוש, ובו ציורי ילדים מתקלפים.

קלייב אוון מצליח לבנות דמות אפורה אך לא שגרתית, שמשוועת לילד; ג'וליאן מור שוב משחקת אישה חזקה, שבסוף זקוקה לגבר; קלייר הופ-אשיטיי, שמשחקת את קי, מתהדרת בכמה רגעים מוצלחים, ומצליחה לשחק ילדה קטנה והריונית שעליה יש לגונן.

זה אינו רק סרט פנטסטי. קוארון לא נמנע מלמתוח ביקורת על הפערים החברתיים, היחס לפליטי העולם השלישי והתערערות התא המשפחתי. אמנם נראה שקואורון התפזר וכמעט שהלך לאיבוד, אך הוא עדיין מצליח להעביר את משמעות המתנה שניתנה לאנושות על ידי אלוהים.

הילדים של מחר. במאי: אלפונסו קוארון. תסריט: אלפונסו קוארון, טימותי ג'. סקסטון. שחקנים: קלייב אוון, ג'וליאן מור, מייקל קיין, קלייר-הופ אשיטי