שומעים עולם

קפה איטלקי

Italian Cafe'

Italian Cafe'
אוסף
אן.אם.סי

מה היה קורה אם איטליה וברזיל היו נפגשות בגמר המונדיאל? היינו מקבלים כנראה קפה איטלקי, תערובת חזקה ומבעבעת בדיוק כמו שהאלבום הזה מציע.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה פינתה השמרנות המוסיקלית האיטלקית את מקומה להשפעות מרחבי העולם. כך החלו להישמע בבתי הקפה שבערים הגדולות ג'ז, סווינג ובוגי-ווגי שהשתלבו בצליל המסורתי. רבים מהאומנים שבאלבום זה הופיעו במועדוני הלילה הפופולריים של אותה תקופה וצברו קהל אוהדים בערוצי הטלוויזיה החדשים ובתעשיית הסרטים המתפתחת. אחד מהם היה פרד בוסקליונה, מי שגילם את דמות הפרחח טוב הלב והצליח לחמוק מהצנזורה הפשיסטית לאחר שנכלא במחנה מעצר אמריקני. גם ג'ורג'יו קונטה, ששני שירים שלו נכללים באלבום, הושפע מהקולנוע, ובשיר "Gne Gne" עושה צחוק מדמות קולנועית מפורסמת של מישהי שאין לה שום דבר חשוב להגיד חוץ מאשר שטויות ורכילות.

האלבום סוקר תקופה די נרחבת בהתפתחות המוסיקה האיטלקית ומביא דוגמאות מייצגות לעשורים השונים. לדוגמה: את שנות ה-40 מייצגת רביעיית Certa ואת שנות ה-50 מייצג, בין היתר, רנאטו קארוזון, מי ששילב בין המוסיקה העממית הנפוליטנית לבין הג'ז והבוגי-ווגי האמריקניים ויצר סגנון ייחודי שהביא אותו לכל בית באיטליה, כמו גם לצמרות המצעדים בארצות הברית.

לסיכום: סקירה היסטורית-מוסיקלית מעניינת לאוהדי המוסיקה מארץ המגף.

שחור ועדכני

Africa Plays On

Africa Plays On
אוסף
הד ארצי

תאמינו או לא, אבל באחד מאתרי האינטרנט היותר-מוקפדים נכתב ש"האלבום הזה הופק כדי לחגוג את השתתפותן של הנבחרות האפריקניות במשחקי גביע העולם בכדורגל, בדגש על הנבחרות שנתמכו על ידי חברת…" וכאן הופיע שמה של חברת מוצרי ספורט גדולה. מבלי להיכנס לסוגיית המסחור של המוסיקה והספורט, האלבום הזה מנסה לספק טעימה על קצה המזלג מהמוסיקה האפריקנית העכשווית.

האלבום כולל בתוכו שירים של כמה מוסיקאים ששמותיהם ויצירותיהם נסקרו במדור זה באריכות בעבר כדוגמת ריצ'רד בונה, גיטריסט הבס מקמרון, וצמד המוסיקאים העיוורים ממאלי אמאדו ומרים. יש באלבום גם ייצוג לזמר הרגאיי המפורסם מחוף השנהב אלפא בלונדי, שמטיף לאהבה ולסובלנות.

בהתאם לעיקרון המנחה של אלבומי אוסף "כל המרבה הרי זה משובח", גם מגוון הסגנונות בדיסק שלפניכם גדול מאוד. החל מרגאיי, עבור בג'ז עם דגש על כלי נשיפה וברית'ם אנד בלוז, וכלה בא-קאפלה בליווי כלי הקשה (עיבוד לשיר של בריאן אינו בביצוע המוסיקאי הסנגלי Wasis Diop). גם מגוון השפות תואם את העיקרון הנ"ל ונע מאנגלית וצרפתית עד לשלל הניבים הרווחים ביבשת השחורה. בקיצור – הכל מכל וכל. אלבום נחמד למי שרוצה לטעום קצת, אבל ממש טיפה, ממה שיש לאפריקה להציע, מבלי להתעמק בצורך לבחור באומן או בסגנון זה או אחר.

השאנסון החדש

French Chic

French Chic
אוסף
הליקון

ואם כבר נגענו בכדורגל אז מגיע לה, למפסידה הגדולה של המונדיאל האחרון, שיוציאו לכבודה ולכבוד הנבחרת הבאמת-מצוינת שלה אלבום. אלבום שיזכיר לכולנו שצרפת, ובמיוחד פריס, הן גם בולווארים רחבים, שלכת קסומה, בתי קפה קטנים ובקיצור – אחת המדינות המעניינות והמגוונות ביותר בעולם.

אלבום האוסף הזה מנסה להביא דוגמאות לסגנון הרווח במוסיקה הצרפתית בתקופה האחרונה, הנובל שאנסון: יצירות מקוריות שמתכתבות עם העבר אבל נטועות בהווה. הטקסטים עדיין דרמטיים אבל ההגשה רכה יותר ותיאטרלית פחות, וההפקה המוסיקלית עדכנית ואקלקטית. הזמרים הצרפתים החדשים (וגם הזמרות כמובן) יונקים מהעבר ומההווה, משאנז אליזה ומשכונות העוני של המהגרים. חלקם מוכרים לקהל הישראלי, במיוחד קרן אן, שמצליחה מאוד בשנים האחרונות באירופה ובארצות הברית ומיוצגת כאן בשני שירים. ג'יין בירקון חוברת למוסיקאים אלג'ירים ומבצעת שיר של סרז' גינסבורג וסואד מאסי, הפליטה האלג'ירית שקבעה את ביתה בפריס, מקרבת בין המזרח למערב בקולה הייחודי.

נכון שגם הפעם מדובר באוסף אבל במקרה זה ניכרים יד מכוונת ורצון אמיתי להביא לקהל המאזינים הישראלי את המיטב שבטרנד המוסיקלי הנדון. אותה השקעה ניכרת גם בעטיפה המהודרת ובדברי הפתיחה מעוררי ההשראה של גל אוחובסקי. שווה האזנה.