תכנית הרדיו האחרונה

'המדריך לחיים בכפר' משלב היטב בין רדיו לקולנוע

88 שיתופים | 132 צפיות

פעם אנשים באמת האזינו לרדיו, והוא לא תיפקד רק בתור פס-קול הרקע של חייהם. גם היום אנשים מאזינים לרדיו, אבל נדמה שזו כבר אינה אותה ההאזנה; שההתכנסות הרגשית והשבטית, שאפיינה את העידן שלפני הטלוויזיה והאינטרנט, הולכת ופסה מן העולם. כשדור ההורים הצעירים של היום היו ילדים, הם היו מדליקים את הרדיו – ולא את הטלוויזיה –
מאזינים לתסכיתים, ומפליגים על כנפי הדמיון.



האינטימיות המיידית עם כוכבי התכנית מוכיחה את עצמה<br />צילום: יח"צ" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/518/3518/380×144.jpg?1161605448" />                             </p>
<div>האינטימיות המיידית עם כוכבי התכנית מוכיחה את עצמה<br />צילום: יח"צ</div>
</p></div>
<p>האינטימיות שיוצר המדיום הרדיופוני, ועולם המושגים והחוויות שהוא מעשיר בו את מאזיניו, מתמזגים כנראה היטב עם עולם הקולנוע, אולי מכיוון שבשני העולמות מתענגים על אמנות הסיפור. אם בעבר היה זה וודי אלן ששילב בין העולמות בסרטו הידוע, 'ימי הרדיו', עכשיו נוטל את התפקיד הבמאי רוברט אלטמן, בסרטו החדש 'המדריך לחיים בכפר'. </p>
<p>צופה הקולנוע הישראלי הממוצע, שלא הזדמן לו להאזין לתכנית הרדיו האמריקאית A Prairie Home Companion, לא מקבל הכנה מוקדמת או תקציר שמפרט מי נגד מי. המסך עולה, הסרט מתחיל ואיתו צוללים הצופים אל פטפטת אינסופית והתארגנויות של מאחורי הקלעים, לפני תחילת השידור. למען מי שאינו מכיר את התכנית, מדובר בתכנית רדיו שמשודרת מזה 32 שנה מדי שבת בערב, בשידור חי ולפני קהל. לתכנית מאזינים מעל 4 מיליון איש בארצות הברית וברחבי העולם, אך בגרסה הקולנועית נחשף הצופה לשידור האחרון – בעלים חדש רכש את בית התיאטרון, שממנו A Prairie Home Companion משודרת, והחליט לכבות את האור. </p>
<p>האינטימיות המיידית עם כוכבי התכנית מוכיחה את עצמה. גאריסון קיילור הוא המנחה (בסרט, וגם במציאות), שמזוהה עם התכנית ומלווה את השירים במערכונים שמסופרים בקולו העמוק. הלהקה הענפה של הדמויות המרכזיות, כמקובל בסרטיו של אלטמן, כוללת את מריל סטריפ ולילי טומלין, המגלמות את האחיות ג'ונסון המזמרות; לינדזי לוהן, כביתה הצעירה של סטריפ, שמלווה את המציאות העולצת שבה היא חיה בכתיבת שירים על התאבדות ומוות; וודי הרלסון וג'ון סי ריילי, כצמד בוקרים מזמרים ומצחיקים – דאסטי ולפטי; קווין קליין הוא המאבטח, שגם מספר לצופים את סיפור המסגרת; ווירג'יניה מדסן מגלמת דמות מסתורית של רוח רפאים במעיל לבן, שמגיעה לתכנית כדי לקחת מהעולם הזה את אחד ממשתתפיה. </p>
<p></p>
<div class= ממזג בין המדיומים. רוברט אלטמן<br />צילום:יח"צ" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/519/3519/380×225.jpg?1161605552" />                             </p>
<div>ממזג בין המדיומים. רוברט אלטמן<br />צילום:יח"צ</div>
</p></div>
<p>הסרט מלווה את שידור התכנית מתחילתה ועד סופה, מה שאומר שאין בו רגע של מנוחה. מדובר בתכנית וראייטי שמשלבת מערכונים, קטעי קישור משעשעים, שירים, נגינה וחסויות מפרסמים בדויות. הסרט זורם בכאוס תזזיתי מצד אחד – הדמויות נכנסות אחת לדברי השניה, מרכז ההתרחשות מתחלף בקצב מסחרר – וברוגע שמתרפק על המוזיקה המוכרת ועל השמחה הפשוטה והטהורה, מצד שני. שירי הקאנטרי נותנים אווירה ביתית לזמרים ולנגנים על הבמה, ולא צריך לאהוב את הז'אנר בשביל להבין את העוצמה שקיימת בחיבור עם הצופים בתאטרון והמאזינים בבית. </p>
<p>החום והצבעוניות שבה נצבעה התכנית בגרסתה הקולנועית, מכפרת על הקרירות והניכור שקיימים בכל שידור רדיופוני, חסר פנים. החסרון היחיד שמעיב על החגיגות המרירות-מתוקות של תכנית הרדיו האחרונה בסרט הוא עלילה שטחית מדי, שלא משאירה את הצופים סקרנים באמת לגבי התפתחותה. למרבה המזל, השנינויות והשירים ממתיקים את החסך בסיפור עוצמתי יותר ועושים – כמו שהיו אומרים בתכנית אם היא היתה משודרת במזרח התיכון המקומי – טוב על הנשמה. </p>
<p><em><strong>מדריך לחיים בכפר. במאי: רוברט אלטמן. תסריט: גאריסון קהילור. שחקנים: מריל סטריפ, לינדזי לוהאן, וודי הארלסון, ג'ון סי ריילי</strong></em></p>
</p>
<p style=