ההשראה לחיים של דורית רביניאן
איזו מוזיקה ליוותה את דורית רביניאן בזמן שכתבה את "גדר חיה", למי היא נוהגת לחלק פסלי ברכה אתיופיים, מהי החופשה המושלמת בעיניה ומה גורם לה להרגיש אבודה?
ספר
"'השם הטוב', 'הבקעה', 'פרשן החלומות', 'קרקע לא מוכרת' – כל ספר של הסופרת ההודית־אמריקאית ג'ומפה להירי הוא הזמנה לשעות של נחת רוח".
פריט עיצוב
"ב'אחותי – חנות סחר הוגן' בתל אביב אני מצטיידת במתנות: בדרך כלל אלה פסלוני ברכה מסורתיים שמפסלות נשים אתיופיות מקריית גת. הקולגות שלי בארצות הברית ובאירופה מתלהבות בכל פעם מחדש".
יצירת אמנות
"Spiegel im Spiegel של המלחין האסטוני ארוו פרט. הדיסק הזה, כמו כוח מהפנט שמחריש את כל העולם, ליווה אותי במשך כל שש שנות הכתיבה של 'גדר חיה'. מופת של רגש מזוכך, דק מן הדק".
מאכל
"אני משוגעת על מסעדות וייטנאמיות. בשנה שגרתי בברלין אכלנו וייטנאמי כמעט מדי יום. המנות הכי טעימות, קלילות ומשביעות".
בגד
"אלנה לבנטל, המתרגמת של 'גדר חיה' לאיטלקית, הזמינה אותי לאירוע בבית השגריר. לבשתי שמלת ערב שחורה של מוסקינו שזכתה לשפעת תשבוחות. מחמאות על אלגנטיות מאיטלקים ואיטלקיות זה משהו להשתבח בו".
בושם
"אני לא שומרת אמונים לניחוח לאורך זמן. בושם מתקשר אצלי עם תקופה. כרגע אני עם אופוריה של קלווין קליין שקיבלתי במתנה".
פריט נוסטלגי
"זוג עגילים שקיבלתי מסבתא חנה ז"ל. סבתא הייתה המוזה הראשונה שלי, והעגילים שלה התניעו את כתיבת 'סמטת השקדיות בעומריג'אן'".
סרט
"השבחים שנשפכו על 'פרינסס שואו', הסרט הדוקומנטרי של עידו הר, התגלו כמוצדקים: יצירה אנושית, רגישה וסוחפת. תענוג אמיתי".
נעליים
"כפות הרגליים המפונקות שלי מוליכות אותי מעצמן למותגי הנוחות – טבע נאות, בירקנשטוק, ביוטיפיל, ליידי קומפורט, אירוסול. כשאני נאלצת לעלות על עקבים אני נעשית קצת אבודה".
יעד נופש
"במסעות הקידום של תרגומי הספרים שלי אני מסיירת בעיקר בערים מרכזיות. לא מזמן התארחתי בפסטיבל בעיר קובלאם שבמדינת קרלה בדרום הודו: ערסלים ועצי מנגו וקוקוס על שפת האוקיינוס – חופשה מושלמת".