8 חודשי מלחמה: דו"ח חדש חושף את הפגיעה בפרנסה של נשים
שמונה חודשים לתוך המלחמה, ובתוך כל החולות הרעות יש את מי שתמיד הולכות לאיבוד בסדר העדיפויות. דו"ח חדש חושף את הפגיעה המתמשכת בנשים מוחלשות, ולא בטוח שהחוק המגן מפני פיטורים של בנות זוג של משרתי מילואים יעזור
שמונה חודשים לתוך המלחמה ברור שההשלכות שלה, שמורגשות כל כך בחיי היום-יום, יהיו איתנו לאורך זמן: המצב הנפשי והחשיפה לטראומה, אובדן אמון מצד רבים מהאזרחים והאזרחיות במוסדות המדינה ובממשלה וגם הידרדרות המצב הכלכלי וההשפעה על שוק התעסוקה.
>> עדויות חדשות על אונס החטופות בשבי בוושינגטון פוסט
בעמותת "איתך-מעכי", משפטניות למען צדק חברתי, פרסמו דו"ח חשוב ויסודי הבוחן את השפעות המלחמה על תעסוקת נשים בהתאם לנתונים ופניות מהשטח. העמותה מדווחת על עלייה בכמות הפניות ושינוי בסוג הפניות למוקדי החירום בעקבות מצב של אוכלוסיות מפונות, ריבוי טראומה וגיוס מילואים בהיקפים גדולים ולתקופות ארוכות. הדו"ח מתמקד באוכלוסיות פגיעות: נשים המשתכרות שכר נמוך, נשים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, נשים מפונות, נשים מהחברה הערבית ונשים מהחברה הבדואית מהכפרים הלא מוכרים, ועומד על הקשיים בהסדרים הקיים: הקשיים בהסדרי החופשה ללא תשלום, הקשיים מול אגף האכיפה בתחום תעסוקת נשים ופערים במיצוי זכויות.
הכנסת העבירה חוק המגן מפני פיטורים של בנות ובני זוג של משרתי המילואים, אבל הימשכות המלחמה, כולל גיוס מחודש של לא מעט כוחות מילואים לאחרונה, שוחקת את הסבלנות של לא מעט מעסיקים
אי-שוויון מגדרי נוטה להתעצם בעתות חירום. בדיוק כפי שראינו שקרה במשבר הקורונה, כך המצב גם ביחס ל-8 חודשי מלחמת חרבות ברזל. אפילו הפרמטרים דומים אלה לאלה: עלייה של אלימות במשפחה, שיעור גבוה יותר של הוצאה לחל"ת ופיטורי נשים בהשוואה לגברים, חוסר ייצוג במוקדי קבלת ההחלטות וגם הפגיעה במערכת החינוך שהשפיעה באופן מיוחד על נשים.
ישראל נכנסה למלחמה מלכתחילה במצב לא טוב של התשתיות החברתיות במדינה, מה שמשפיע קודם כל על אוכלוסייה חלשה כלכלית וחברתית. מצב המלחמה המתמשך גם משפיע על חלוקת התפקידים המגדרית במסגרת המשפחה. למרות שגם בימי שגרה יש ברוב המשפחות בישראל חלוקת תפקידים מגדרית, שמשפיעה על היקף שעות העבודה בשכר והטיפול בילדות וילדים, העובדה שכוח המילואים מורכב כמעט כולו מגברים, בעוד נשים נשארות בעורף ואמונות על הטיפול בילדות ובילדים, מקצין את חלוקת התפקידים מאוד.
אין פלא שהגיוס המאסיבי של גברים למילואים השפיע על שוק התעסוקה. גברים רבים אינם, ולנשים יש הרבה יותר לחצים (כולל דאגה לבן הזוג שאיננו, כמובן) וצרכי טיפול גדולים יותר. כך שנשים אמנם מגיעות לעבודה, אבל חלקן מתקשות לעבוד כרגיל ונדרשות להיות זמינות ביתר שאת ביחס לבית. בשבוע שעבר, עבר בכנסת חוק המגן מפני פיטורים של בנות ובני זוג של משרתי המילואים, אבל הימשכות המלחמה, כולל גיוס מחודש של לא מעט כוחות מילואים לאחרונה, שוחקת את הסבלנות של לא מעט מעסיקים.
ישראל נכנסה למלחמה כשהפער המגדרי בשכר בישראל הוא השני בגובהו בקרב מדינות ה-OECD. בדו"ח של איתך-מעכי, העמותה מדווחת כי הפער הזה צפוי רק להחריף נוכח ההסדרים החוקיים הקיימים. אבל זאת לא גזירת גורל. זה המקום להזכיר פעם נוספת: קיימת מסגרת מצויינת להשקיע דווקא עכשיו בקידום איכות התעסוקה של נשים בשוק העבודה: ממשלת ישראל אימצה את המלצות הועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת 2030, וקבעה יעד של עלייה בשיעור 2.6% לשנה בשכר החודשי לנשים, ויעדים ספציפים עבור נשים חרדיות וערביות. עוד לפני המלחמה הנוכחית נדרשה תוכנית לאומית לקידום איכות התעסוקה של נשים בישראל, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות. המלחמה נתנה משנה תוקף לצורך הזה, ואין זמן טוב יותר להתחיל את העבודה עליה מאשר הזמן הנוכחי.