בועה של קסם: המקום החדש של נסטיה ליסנסקי מרפא את הלב
הפאשניסטה נסטיה ליסנסקי נכנסה למשבר קיומי במלחמה, אז היא הקימה עם שתי שותפות מקום מופלא שאפשר לבוא לצייר בו על קרמיקה ולשתות יין. ריטה ואליאנה תדהר כבר גילו והתאהבו, ועכשיו תורכן
קירות הבטון הוורודים בחצר הנעימה והנסתרת מצליחים להשכיח לרגע את הטרלול הסואן שבחוץ. במרחק פסיעה מעבודות הרכבת הקלה ברחוב אלנבי בתל אביב, מסתתרת לה בועה אסקפיסטית קסומה, אליה מגיעות ומגיעים נשים ואנשים במטרה אחת – לצייר על כלי קרמיקה.
>> ניקול ראידמן משגעת את הרשת בביקיני שעולה 4,000 שקל
מאחורי "Clay House TLV" עומדת נסטיה ליסנסקי, מחלוצות האיט גירלז והפאשניסטות שגילו את כוחה של הרשת החברתית. ליסנסקי הייתה מהראשונות לתקוע יתד וירטואלי בפיד, ובמלחמה היא גילתה כמה צמאה נפשה למשהו אמנותי מוחשי שאפשר לגעת בו וליצור יש מאין.
"זה התחיל ממחשבה הישרדותית. אני ממש חוויתי משבר קיומי במלחמה", מספרת ליסנסקי על כוס יין, בין כלי הקרמיקה הלבנים שממתינים בסבלנות על המדפים לבין בקבוקי הצבע השקופים והמכחולים שעתידים להפיח בהם חיים. ליסנסקי חיה ונושמת אופנה למחייתה, וכך גם בן זוגה, צלם האופנה המוערך אלון שפרנסקי, אלא שמאז פרוץ המלחמה הפרנסה שלהם נפגעה. "לא עבדנו חודשים, וגם ככה תחום האופנה כל כך מכופכף פה. אמרתי שלא יכול להיות שאישה בגילי, עוד מעט בת 43, עם שלושה ילדים, תחווה את הכיפכופים האלה פעמיים-שלוש בשנה".
ואז, בתוך כל הדיכאון מהחיים, פגשה ליסנסקי חברה מהשכונה בשם שחר ז'ורנו-פרז. "פעם בחודש יש לה איזה רעיון, היא פשוט זורקת אותו לאוויר והולכת", היא מספרת. אבל הפעם, ליסנסקי תפסה את אחד הרעיונות שלה בשתי ידיים. "התיישבתי עליה כמו עלוקה, אמרתי לה 'שחר, זה זה', בול מה שהנפש שלי הייתה צריכה. גלגלנו את זה איזה חודש והבנו ששתינו אמניות שלא מבינות בטבלאות אקסל, וכך שני בן שך, השותפה השלישית נכנסה לתמונה ויצאנו לדרך".
וכך נפתח לו ה-Clay House בחודש שעבר, בשקט בשקט מתחת לרדאר. בינתיים הספיקו לגלות אותו כבר ריטה, שישבה וציירה על צלחת עם חיוך מאוזן לאוזן; וגם אליאנה תדהר, טליה ברטפלד ורננה רז הספיקו לבקר ולהתמסר לקסם הציור על קרמיקה.
אני זכיתי להעביר שם שעה של ניתוק מוחלט מהמציאות, ולצייר פרחים בכחול וירוק על צלחת לבנה כאילו ישראל לא עולה בלהבות כבר שמונה חודשים. היה בזה משהו כל כך ממגנט ומרפא, פשוט להתמסר לציור ולצביעה, שכבה אחר שכבה, ולהתמקד רק בקווים העדינים של המכחול. חזרתי לילדות, לימים בהם הייתי יושבת לצד סבתא שלי, ולומדת ממנה לצייר. עכשיו תוסיפו לזה כוס יין לבן וצונן או כוס קפה פלאס מוזיקה שמכניסה לאווירה, וקיבלתן את המפלט המושלם.
"אנחנו לא המצאנו את הקונספט", אומרת ליסנסקי כשאני זורקת לה שתחום הקרמיקה מסתמן כצו הלוהט של השעה, כפי שיכולה להעיד בר רפאלי שהקימה מותג קרמיקה של פריטי עיצוב שהיא מייצרת בעצמה בעבודת יד.
"הייתי בעצמי לקוחה של עסק כזה 4 שנים, אבל בעיניי שדרגנו את הקונספט. אנחנו ממש מאוהבות במקום. היה לנו חשוב לשמור על אווירה של מקום שכונתי עם אווירה, שיהיה וייב של בילוי", אומרת ליסנסקי. "אני חושבת שזה מה שהנפש צריכה עכשיו, יש פה אלמנט טיפולי ונפשי. אני מתכוונת לפתח את זה גם למקומות של עבודה עם פוסט טראומטיים ומשפחות שכולות".
אז איך זה עובד?
"צריך להזמין מקום בראש באונטופו, אפשר להגיע לשם גם דרך האתר שלנו ודרך האינסטגרם. את מזמינה מקום לשעתיים, וכשאת מגיעה את משלמת על כלי לבחירתך (50-360 ש"ח, ר"ו). המחיר כולל את הצבעים ותהליך הגלזורה שהכלי עובר אחרי זה בתנור. המוטו שלי הוא No Skills Needed. יש שבלונות, ככה שיש גם ילדים בני 4 שיושבים ויוצרים דברים מהממים. בסוף הכל יוצא כל כך יפה".
ליסנסקי מספרת שהמקום פעיל שישה ימים בשבוע (חוץ מימי שני), ושבשלישי וחמישי המקום פועל עד שעות הערב המאוחרות באווירת לייט נייט. את התוצר הסופי תקבלו אחרי שלושה שבועות, כמו שאני קיבלתי השבוע. אפשר לבוא לאסוף ואפשר להוציא משלוח. כך או כך, החיוך שיעלה על פניכן כשתתאחדו עם היצירה שלכן מובטח.