איך נראה הפמיניזם של נטלי עטיה?

| מאת: נטלי עטיה

בזמן שנטלי עטיה כמעט טבעה באישון לילה באסלה שמושבה הורם ולא הוחזר למקומו על ידי הגברים בבית, היא מהרהרת בשוני בין גברים ונשים, מודה לבורא שאכן יש אחד כזה ומבינה איך צריך להתמודד עם ההבדלים. טור אישי

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2017/04/sizes/GSP9967_fix_H_wo_680_382.jpg
נטלי עטיה | צילום: איתן טל | סטיילינג: מיכל עובדיה | איפור ושיער: שי הללי זיו

 

כבר למעלה משני עשורים, בכל פעם שאני נשאלת האם אני פמיניסטית או מה דעתי על פמיניזם, אני מקבלת עור ברווז ורעד קל ומקפיא חוצה לאורכו את גופי. אני נושאת איתי כאב בדומה לזה שמעוררות בי עוולות אחרות שמתרחשות עדיין במאה ה-21, כמו היחס המעוות וחסר ההיגיון לאתיופים, החשיבה החשוכה כלפי נשים גרושות, ההכללה שכל המוסלמים שייכים לג׳יהאד הקיצוני, העובדה שישראל לא מצליחה להפריד בין דת למדינה, בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, ילדים שמגיעים לביה״ס ללא מזון בקיבתם, אי הסכמת המדינה, עדיין, להעניק תקציב לעזרה ראשונה וטיפול מיידי במקרים של הטרדות מיניות בילדים ונוער (ארחיב על האחרון בטור אחר) ועוד.

לעוד טורים של נטלי עטיה:
הזוגיות של נטלי עטיה נוסעת בזמן
נטלי עטיה כבר לא בגיל לשבוע האופנה
נטלי עטיה חוזרת לספסל הלימודים

 

אני חשה החמצה כחלב חמוץ בוורידים, כשאני רואה איך דווקא נשים תופסות את המושג פמיניזם והופכות אותו לגברי. כאילו סיומת ה-זם, המאוד גברית כשלעצמה בעצם הגייתה ובנראות האותיות  שלה, השתלטה ושיבשה את הבנתן, כאשר תמצית הפמיניזם בעצם, הוא פאר הנשיות, הנכחת תעצומות הכוח הנשי, היופי והייחודיות שיש בנו הנשים ושיוויון הזדמנויות בין המינים.

והרי מה הוא פמיניזם (כולי תקווה שבמאה הבאה זה יהיה מושג היסטורי ולא רלוונטי, סתם מילה עתיקה שילמדו עליה לבגרות בהיסטוריה) אם לא שיוויון זכויות שאמור להיות מובן מאליו בשלב זה. שיוויון הזדמנויות תואם ואחיד בין גבר לאישה ולא שום כוונה אחרת בה אישה וגבר זהים, הם לא!. שיווין ההזדמנויות בינינו הנשים לבין הגברים הוא זה שצריך להיות שווה, אך אנחנו לעולם לא נהיה דומות לגברים והם לא לנו, ותודה לבורא.

יקירותיי, זה די פשוט. יש דברים שלא ניתנים לשינוי ואם נפנים אותם עמוק לתודעה שלנו, יש אפשרות שנוכל לחיות אורח חיים מספק עם טיפה פחות מרמור. אם רק נסכים להבין כמה נשים לא יוכלו להיות גברים וההיפך, ולא רק מהבחינה הפיסית.

עם גילי הכרונולוגי המתקדם וצבירת מסת ניסיון חיים, העובדה שאנו כה שונים, הגברים והנשים, הפכה להיות אקסיומה עבורי. עובדה נחרכת וצרובה בתודעתי, שבחיי האישיים בן זוגי, בניי ואני רק מרוויחים ממנה. אבחר בדוגמאות פשוטות ובסיסיות:

אני יכולה לבזבז את זמני ולעמוד על הראש עד מחר, בלי יכולת להבין למה לעזאזל גברים לא מסוגלים פיסית להוריד את מושב אסלת השירותים לאחר השימוש ולמנוע ממני בלילה, בחשיכה, עת אני מדדה לעברם, ליפול לעומקי האסלה כעליסה בארץ הפלאות עם רגליי מרקדות באוויר במרחק 5 ס״מ מעל הרצפה.

בעונה האחרונה של התכנית האנתרופולוגית ״האח הגדול״, השתתף זוג בשם אורנה ודן. אורנה ביקשה מדן להשתדל שלא ללטוש מבטים חודרניים בנמסיס שלה בתכנית – בחורה בשם שני, ואמנם הוא מאוד השתדל שלא לגרום אי נוחות לבת זוגו שאיבדה את ביטחונה העצמי, אבל לא עמד במשימה, כי מרבית הגברים אינם בשיא תפקודם בתחום של ״המבט החודרני, עת עוברת בחורה מצודדת בעלת חצאית מיני קצרה ברחוב" ואין להם היכולת כמונו הנשים, להסתכל ולא להסתכל, בו זמנית, על יופי שחוצה את הרחוב.

יכולת מוגבלת אמיתית של גבר לקיים בו זמנית שתי פעולות בהן המוח דורש פיזור הוראות הפעלה, כמו לכתוב הודעת טקסט ולנהל שיחה עם אדם העומד לידו (מה שלנשים זה ממש עניין שבדרך אגב) או היכולת הגברית לעבור קתרזיס בסרטי אקשן (למה סרטי אקשן מלכתחילה? תביאו דרמה סוחטת דמעות) או היכולת הבסיסית לנהל ויכוח כשלעזרתם כמה משפטי מנטרה בסיסיים ששמעת כבר 20,000 פעם, לעומת יכולת הניסוח הסיפורית והפתלתלה שלך… שעד שאת מגיעה לתמצית מטרת השיחה, הצלחת כבר להשתמש בכל המילים והמטפורות באנציקלופדיית אבן שושן וכיוצ"ב (ברור שקיימים יוצאי דופן משני המינים ויש גברים פמיניסטיים עם צד נשי המסוגלים לכתוב טקסט ולשיר תוך כדי, אבל הם לא עולים בכמותם על הספרה 5 באצבעות כף היד).

אז במקום להתייסר מההבדלים הפיסיים, נפשיים רגשיים ורוחניים, אני בוחרת לקבל את השוני בין המינים ובכלל, כי יש בנו גם המון מן הדומה. עצם זה שאנחנו יצורים חיים ונולדנו כולנו מתוך רחמן של נשים ויחד עם זאת אין סיבה אחת בהירה שעולה בדעתי איך טרם  קיבלנו הזדמנות שווה במשכורות, בדרך הפנייה אלינו, בגישה, בתפיסה ובכל מה שמשום מה עדיין מעוות כיום.

רק שמלבד אלו (גברים ונשים כאחד) שהפחד ורוחות הרפאים הפרטיות שלהן טורפים את דעתן, מעבר לאלה אני זוכה לעוד כיווץ לבבי מכאיב במיוחד, כשאני שומעת ורואה איך אנחנו הנשים מזיקות לעצמנו. כי הנזק הגדול ביותר שנשים ואנשים יכולים להמשיך ולעשות הוא, להפוך את מושג הנשיות "פמיניזם" למושג גברי, למילת גנאי לנשים שמעצימה דווקא את היכולות והכוחות הגבריים ובחיקוי שימפנזי אחר התנהגויות גבריות ולשכוח שפמיניזם זה לא להיות גבר אלא להאיר את הבידול, ודרך הבידול להעצים את היכולות הנשיות שלנו ומשם להמשיך ולדרוש הזדמנות שווה בין המינים.

פמיניזם זו רק נשיות, בה אנו נשארות נאמנות לטבענו , למגדר הייחודי לנו ולהמשך המאבק בדרכנו לשיוויון הזדמנויות.

לכן, עד שאהיה סמוכה ובטוחה שאותה בחורה או בחור שישאלו אותי בפעם הבאה אם אני פמיניסטית, מבינים על מה הם מדברים, ולא מתבלבלים ומקשרים בין חופש ביטוי להחפצה (ע״ע אמה ווטסון) וההבנה שגבר ואישה לעד יהיו שונים בדרך חשיבתם והתנהלותם בעולם, כנראה אמשיך לחוש אי נוחות בכל פעם שמישהו ישאל אותי אם אני פמיניסטית.

לאתר של נטלי

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 0f00216a3828e at 03:25:06