קפיצת גדילה: הטור של נטלי עטיה

צילום: איתן טל | סטיילינג: מיכל עובדיה | איפור ושיער: שי הללי זיו
צילום: איתן טל | סטיילינג: מיכל עובדיה | איפור ושיער: שי הללי זיו

היא סובבה לרגע אחד את הראש ופתאום התינוק המחותל שישב מולה בסלקל, הפך לפקעת מתבגרת. נטלי עטיה מתמודדת עם גיל ההתבגרות בפעם השנייה בחייה, הפעם בתפקיד האימא

88 שיתופים | 132 צפיות

 

התפרצתי לחדר הנעורים שלו בסערה:

"לא יכול להיות שמאז שחזרת מהמסע לפולין עברו ארבעה ימים ולא החלפנו מילה".

״נו… מה את רוצה? לא יצא".

״אני רוצה שתבין משהו… את משחק הפלייסטיישן שאתה משחק בו עכשיו, אני הבאתי לך, הבגדים שאתה לובש, אני קניתי לך, העובדה שאתה נושם עכשיו זה רק בזכות החיים שנתתי לך, אתה בכלל מבין כמה אני חשובה לך?".

"נו… ואז?".

"אז למה אני לא מרגישה חשובה?! אני אימא שלך. אתה צריך לדבר איתי…".

התחננתי על נפשי.

״אימא, אני עייף, אני רוצה לישון…".

״לא! אתה תדבר איתי עכשיו ותספר לי מה היה לך הכי קשה בפולין. מחנות הריכוז?".

זהו, שברתי אותו. הנער הנפלא הזה שיושב כאן לידי על המיטה החל סופסוף לדבר. לא חיכיתי שידבר מעצמו, דובבתי אותו והשתדלתי לשאול שאלות מדויקות כדי לקבל תשובות מלאות. כן, ברוך הבא לגיל הנעורים (רק לא לנעוריי שלי) שאמנם התחיל כבר מזמן, אלא שעכשיו כבר אין ספק, יש לי נער בן 17 בבית שממעט לדבר איתי במילים, ומתקשר איתי באמצעות חלקי הברות ומלמולים בנוסח "אמא, מה יש לאכול?" זו פסגת התקשורת במשך היום בינינו.

כמו כל קלישאה, רק סובבתי את הראש, והנה התינוק שחור התלתלים עם הרגליים הדקיקות שרצה תמיד את אימא לידו, רואה בי כיום כספקית מזון ושירותי כביסה בעיקר.

?my boy ❤

A post shared by Nataly Attiya Schimmel (@natalyattiya) on

אני יודעת שכל תהליך ההתרחקות מההורים, דחיפת הקירות ובחינת המרחב מחדש זהו תהליך בריא, תקין והכרחי לכל ילד בגיל ההתבגרות ואני מברכת על הנורמאליות הזו, אבל אם מישהו היה שואל אותי עד כה, מה החלק הקשה ביותר בהורות, הייתי מספרת לו שאלו לא הלילות ללא שינה כשהיו תינוקות והחליטו לעשות קפיצת גדילה כל יומיים ולוותר על זכות בסיסית כמו שינה, ולא הסרבול בללמד אותם כפעוטות להשתמש בסיר ולהיפרד מהחיתול (מהר… מהר… לפני שמתחילים גן עירוני) גם לא בית הספר והמורים וההורים הביקורתיים שמאבדים את זה באסיפות כיתה כלליות.

הקושי האמיתי הוא בגיל ההתבגרות, עם ההבנה שבניי בני העשרה כבר אינם זקוקים לי למעט שירותי הניקיון שלי, וגם אם כן זקוקים לי, קשה להבחין בזה מבעד למבט האדיש שאימצו לעצמם. אני הפכתי להיות האימא הזו שראיתי בפניה של אימי כשאני הייתי נערה, שכל כך מתגעגעת לעוד חיבוק ומגע מהילדה שלה קצת לפני שפורשת כנפיים לעצמאות. 

אבל לכל יש פתרון. כדי להיות מאושרים צריך לעבוד בזה וכדי ששוב נשב ביחד, נאכל, נדבר, נשתף ונצחק, אני מארגנת לנו זמן איכות ביחד שמאפשר את כל הטוב הזה בארוחות הערב, נסיעות משפחתיות וכל דבר שירחיק אותם חצי שעה מהטלפון אל שיחות כנות ועמוקות שיישארו איתנו כחוויה וזיכרון מתוק לכל החיים. 

  יום משפחה שמח אהוביי ? תודה ! @ronkedmi @pergament   A post shared by Nataly Attiya Schimmel (@natalyattiya) on

לאתר של נטלי