מגלים את העיר הלבנה

לינה 1 | לישון על הדנובה

בבלגרד יש מגוון אפשרויות לינה, שיתאימו לכל כיס וסגנון, לרבות מלונות פאר דוגמת מטרופול פאלאס (Metropol Palace), מלונות בוטיק עירוניים כמו טאונהאוס 27 (Townhouse 27) ומלונות בעלי אוריינטציה עיסקית, כמו מלון "88 חדרים" (Rooms 88). הנה שניים מומלצים לבעלי תקציב סטנדרטי:

ההוסטל הצף ארקאברקה (ArkaBarka Floating Hostel) ממוקם על גבי דוברה לצד גדת הדנובה, ממש על המים. ההוסטל, שנמצא בלב פארק בשכונת נובי באוגרד (Novi Beograd), בנוי כולו מעץ ומציע חדרים זוגיים פרטיים עם מקלחת ושירותים צמודים או חדרים משותפים לשלושה עד חמישה אנשים (לאחרונה השלימו שם בניית תוספת כך שתקבלו חדרים כמעט מהניילון). את ארוחת הבוקר הכלולה במחיר – קפה מקומי, מיץ תפוזים וטוסט לבחירתכם – תקבלו בכל שעה שבה תקיצו, ותוכלו לאכול אותה במרפסת או על גבי הדק המשקיף אל העיר ואל "אי המלחמה הגדולה" (Great War Island, ובסרבית "וליקו רטנו אוסטרבו", Veliko Ratno Ostrvo), שמורת טבע שמאוכלסת במאות זנים של ציפורים. האווירה במקום נינוחה ומזמינה, החדרים מרווחים ונעימים, הנוף הפנורמי של העיר מרהיב ומי הדנובה משרים רוגע ממכר. החדרים מצוידים במזגן, ובאזורים המשותפים תמצאו סאונה קטנה, בר ומכונת קפה, חיבור לאינטרנט מהיר ופינות לישיבה או לעבודה. לרשות האורחים עומדים כמה זוגות אופניים ומעבר לפארק יש תחבורה ציבורית אל תוך העיר. שימו לב שאי אפשר לשלם באמצעות כרטיסי אשראי – אך ורק במזומן, במטבע המקומי.

מחיר: מ-15 אירו לאדם בחדר משותף

ההוסטל הצף ארקאברקה. ממוקם על גבי דוברה לצד גדת הדנובה. צילום: Vuk Toskovic

לינה 2 | פרטי והיפסטרי

סמוקוויצה (Smokvica, "תאנה" בסרבית) הוא בד אנד ברקפסט קטן, הכולל שמונה חדרים בלבד וממוקם בקומה השנייה של בית פרטי בשכונת המגורים וראצ׳אר (Vračar), כ-20 דקות הליכה ממרכז העיר. בקומה הראשונה פועל קפה-מסעדה בעל אותו שם, שמשרת את יפי הבלורית של העיר מהבוקר ועד חצות (אל דאגה, החלונות הכפולים של החדרים פונים לחזית הרחוב השקט, כך שלא תסבלו מהאקשן). החדרים חדשים, מעוצבים בסגנון מונוכרומטי עכשווי בנוסח עדות ההיפסטרים של ברלין או ברוקלין ומצוידים במיני פריטים מגניבים, לרבות מכונת קפה אישית. את ארוחת הבוקר הכלולה במחיר – לבחירה מתוך חמש ארוחות הזמינות בתפריט המסעדה שבקומת הקרקע – תוכלו לאכול בחלל המרכזי המעוצב או בחצר הנפלאה שמאחורי הבית.

מחיר: מ-60 אירו לזוג

צילום: שאטרסטוק

אוכל 1 | ה-אורגנית

נדמה שהמאכל הלאומי בבלגרד הוא הקבב (צ'וואפי, Ćevapi), אבל לצד המסעדות המקומיות המגישות את קציצות הבשר הללו במגוון סגנונות (נסו את מסעדת קאלניץ׳, Kalenić, הסמוכה לשוק בעל אותו שם), אפשר למצוא גם מקומות שמשלבים מנות מסורתיות עם השפעות מהעולם. המחירים מעט יקרים בהשוואה למסעדות מקומיות, אבל עדיין זולים משמעותית מתל אביב.

גנזדו (Gnezdo, "קן" בסרבית) היא ה-מסעדה האורגנית של בלגרד, והתפריט שהיא מציעה יצירתי. היא ממוקמת בדירה משופצת קלות בבניין ישן ומעוטר גרפיטי בשכונת סאוואמלה, ונכנסים אליה דרך גרם מדרגות מתחת לגשר ברנקוב (Brankov Most). כל אלה והשירות הידידותי של מלצריה כבר הופכים אותה ראויה לביקור, אבל גם האוכל אינו מאכזב. התפריט משתנה בהתאם להיצע ומבוסס על ירקות, פירות ובשר מקומי, שמקורם בחוות אורגניות ברחבי סרביה. המנות משלבות השפעות שונות – מאיטליה, מצרפת ומאסיה – וכוללות למשל ברוסקטה מיקרוביוטית, קוביות צלויות של זוקיני וגבינת עזים על מצע ריזוטו דלעת ועוד שילובים מעניינים. בצמוד אליה פועל הבאשטה (Bašta, "חצר" בסרבית), בר פתוח שבו נערכות הופעות ג׳אז מדי ערב.

המאכל הלאומי בבלגרד הוא הקבב המכונה צ'וואפי. צילום: שאטרסטוק

אוכל 2 | מקומי ומעודכן

רשת סמוקוויצה (ראו "לינה 2") מפעילה חמישה סניפים בעיר. בעוד אלה שבשכונת נובי באוגרד משרתים בעיקר את העובדים באזור, שני הסניפים שבמרכז וגם הסניף החדש באי אדה ציגאנליה (Ada Ciganlija, אתר פופולרי בעל רצועת חוף) שבמרכז נהר הסאווה (Sava) מספקים הזדמנות להתרועע עם צעירים מקומיים ומעודכנים. בסניף שברחוב מולרובה (Molerova) ובזה שברחוב קרליה פטרה (Kralja Petra) תמצאו לא רק חללים מעוצבים וחצרות מוצלות נהדרות, אלא גם תפריט עשיר של מנות קבועות – רובן ככולן מוצלחות ממש, אם כי הפייבוריטית שלנו היא מנה פשוטה ומושלמת של פיסות רוסטביף שנצלה במקום. יש גם תפריט שבועי מתחלף, מגוון קוקטיילים, יינות מקומיים וזרים והלהיט של 2014 בבלגרד: לימונענע.

לימונענע – להיט 2014 בבלגרד. צילום: שאטרסטוק

מוזיאון | בעקבות טיטו

בלגרד משופעת באתרים מתקופות שונות. העיר, שהתיישבות הקבע הראשונה בה מתוארכת ל-6200 לפנה״ס, נשלטה על ידי אימפריות שונות, המשמעותיות שבהן הן האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית: בעוד עקבותיה של הראשונה נמחקו כמעט לגמרי (בעיר שרד רק מסגד אחד), ההשפעות האדריכליות של השנייה עדיין ניכרות.

אחרי ביקור באתרים מפורסמים כמו מבצר קאלמגדאן (Kalemegdan), המשקיף על החיבור בין הנהרות דנובה וסאווה; כיכר ניקולה פאשיצ׳ה (Trg Nikola Pašića) שסביבה ממוקמים הפרלמנט, העירייה וארמון הנשיא; והכנסיות האורתודוכסיות – כנסיית סאווה הקדוש (Hram Svetog Save או Saint Sava Church) וכנסיית מרקוס הקדוש (Crkva Svetog Marka או Saint Mark's Church), אנחנו ממליצים דווקא להרחיק אל מתחם MIJ – המוזיאון לתולדות יוגוסלביה, שבשטחו ניצב ״בית הפרחים״ – המאוזוליאום של טיטו (יוסיפ ברוז טיטו, מנהיגה הבלתי מעורער של יוגוסלביה) ושל רעייתו השלישית, יובנקה. המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של צילומי ארכיון ופרויקטים היסטוריים, ובבית הפרחים מוצגת תערוכה המוקדשת לחייו הזוהרים של המנהיג. במבנה הסמוך (״המוזיאון הישן״) מוצג אוסף מסחרר של פריטים – מכלי נשק, דרך תלבושות ועד כלי נגינה – שהעניקו לו מנהיגים בינלאומיים. MIJ נמצא בשכונת דדינייה (Dedinje) היוקרתית והירוקה, שבה שוכנים גם ארמון המלוכה המשוחזר ובית הנשיא.

המוזיאון לתולדות יוגוסלביה. צילום: Museum of Yugoslav History

קניות | עיצוב מקומי

בדומה לערים אירופיות אחרות, גם בבלגרד פזורים סניפים של רשתות אופנה כמו זארה, בנטון, נייק, אדידס, H&M ואחרים. המותגים הבינלאומיים נמצאים במדרחוב שמתחיל בכיכר הרפובליקה (Trg Republike), לאורך רחוב קנז מיכאילובה (Knez Mihailova). שם, בלב התיירותי של העיר, יש גם חנויות ספרים, חנות מזכרות המציעה רק מוצרים של מעצבים מקומיים (בתוך בניין ה-KCB, ב-Knez Mihailova 6) ועוד. למי שמעוניין בשופינג תאגידי פחות כדאי לבקר ב"סופרמרקט", מתחם עיצוב רחב ידיים שבו תוכלו לרכוש פריטי אופנה, תכשיטים, אביזרים לבית וספרי אדריכלות ועיצוב, לסעוד במסעדה או בבר ואפילו להתרגע בספא. במקום אפשר למצוא שמות בינלאומיים מוכרים לצד מעצבים מקומיים. לחובבי אופנה שגרתית אף פחות, כדאי להציץ ב"מתחם העיצוב של בלגרד" (Belgrade Design District), שנמצא בקניון ישן במרכז העיר ושמאוכלס בשנים האחרונות במעצבים מקומיים. במקום מתקיימים אירועים ואפשר גם סתם לשבת שם ולשתות קפה. BDD נמצא בסמטת צ׳ומיצ׳בו (Čumićevo Sokače), והכי קל להגיע אליו מהמעבר הצמוד לחנות OVS ברחוב טרזייה (Terazije).

רחוב קנז מיכאילובה. צילום: שאטרסטוק

תרבות ובילויים | שפע אלטרנטיבי

בכל הנוגע להיצע התרבותי, בבלגרד מתקיים מצב מעניין: יש בעיר לא מעט תיאטראות, כמה מוזיאונים לאומיים ועירוניים ופסטיבלים של קולנוע וספרים, אבל מרבית המוסדות הרשמיים נמצאים במצב פחות טוב מהמקבילות העצמאיות שלהם; המוזיאון הלאומי והמוזיאון לאמנות עכשווית (MoCAB) למשל, כמעט מושבתים מפאת שיפוצים הנמשכים שנים (MoCAB משתף פעולה עם גלריות בעיר). תרבות אלטרנטיבית דווקא לא חסרה והעיר מלאה גלריות, הופעות, מועדונים חתרניים יותר או פחות ומרכזי תרבות שונים המציעים הקרנות סרטים, הצגות, הרצאות ואירועים מעניינים. מידע עדכני תמצאו באתרי האינטרנט הבאים: מרכז התרבות של בלגרד (Kulturni Centar Beograda), מרכז התרבות הסטודנטיאלי (Najava Događaja Studentski kulturni centar), מגזין "Still in Belgrade" שעוסק בנושאי תרבות אמנות ובסצנת המועדונים. אם אתם בענייני מסיבות אל תוך הלילה נסו את דראגסטור (Drugstore), אחד המועדונים החמים בעיר. אווירה אלטרנטיבית פחות שוררת במועדונים שעל גדת הסאווה, מתחת לגשר ברנקוב.

צילום: srdjan veljovic

שכונה | הכי מגניבה בעיר

סאוואמלה (Savamala) היא שכונה מדרום למרכז העיר, בגדה הימנית של הסאווה, באזור התחנה המרכזית (Beograd Glavna Železnička Stanica). הרחוב הראשי שלה הוא קאראג׳ורג׳בה (Karađorđeva), שסביבו פועלים שלל ברים, מסעדות, גלריות, מתחמי עיצוב ומקומות מגניבים. פיתוחה החל בסוף המאה ה-19, ובתחילת המאה ה-20 הפכה סאוואמלה לשכונת המגורים של עשירי העיר וכללה מבני ציבור חשובים, תיאטרון, בתי מסחר (כמו גאוזאבוד, Geozavod, ששוחזר לתפארה) ומקומות בילוי. בעשרות השנים האחרונות הועם זוהרה: בנייני האר-נובו היפהפיים הוזנחו, בתי המלאכה ננטשו והיא סבלה מהצפות, אך ב-2007 חל מהפך, והמחסנים הנטושים הפכו למקומות הכי מגניבים בעיר: מועדון מגצין (Magacin), קפה-בר-גלריה קיי-סי גראד (KC Grad) ומתחם מיקסר (Mixer) – כולם סמוכים זה לזה ומציעים לא רק מוזיקה, אוכל ושתייה, אלא גם פעילויות תרבותיות. לצדם פועלים גלריות כמו G12HUB או זאבוד (Zavod), מרכזי תרבות ועיצוב כמו נובה איסקרה (Nova Iskra) או נאה פנגיאה (Nea Pangea), ברים דוגמת פרוחיביצייה (Prohibicija), מלאדוסט (Mladost) או דבורישטנצה (Dvorištance), וכן אזור בילויים יאפי יותר, מעבר לפסי הרכבת. שם, בתוך ״אולם הבטון״ (Beton hala), התמקמו ברים ומסעדות המשקיפים על הסאווה ומציעים נוף מנצח. בתחילת יולי הכריזה הממשלה על מיזם "אזור החוף של בלגרד" (Belgrade Waterfront), שצפוי למחוק את השכונה לטובת מגדלי זכוכית. כיוון שהבנייה מתוכננת להתחיל ב-2015 – כדאי למהר.

גרפיטי על בניין בשכונת סאוואמלה. צילום: שאטרסטוק

 טיול | תצפית יפה ואוויר נקי

בלגרד מלאה פארקים, גנים ופינות ירוקות ומוקפת בשני נהרות גדולים, אבל אם אתם חשים צורך באוויר נקי מפיח, סעו להר אוואלה (Avala), שמרוחק כ-15 קילומטר מהעיר ומתנשא לגובה 511 מטר. ההר, שמספק תצפית מרהיבה על העיר וסביבותיה, הוא שמורת טבע שבה מאות זנים של צמחים ועצים. בראשו ניצבים שני מבנים מעניינים: ״האנדרטה לגיבור האלמוני״ שהוקמה ב-1938, ומגדל אוואלה שהופגז על ידי כוחות נאט״ו ב-1999 ושוחזר ב-2010. ההגעה בתחבורה ציבורית אינה פשוטה, בעיקר לא בעונת התיירות (רק אז פועל אוטובוס תיירים ממרכז העיר), ולכן כדאי לקחת מונית: בפחות ממאה שקל ובתוך חצי שעה אתם שם.

מרפסת התצפית שבמגדל אוואלה. צילום: שאטרסטוק

מידע חיוני | מטבע, תחבורה ועוד

• המטבע המקומי הוא דינר סרבי (RSD), ונכון לעת כתיבת הכתבה, שוויו ארבע אגורות. העלויות הממוצעות נמוכות בעשרות אחוזים מאלה המקובלות בתל אביב. כמעט בכל מקום אפשר לשלם באשראי, ובעיר פזורים כספומטים למשיכת דינר. אפשר גם להחליף אירו במניאצ'ניצה (Menjačnica) – תחנות המרת מטבע – שברחבי העיר.
• הסרבים משתמשים באותיות קיריליות ולטיניות, אך מרביתם – מבוגרים וצעירים גם יחד – מדברים אנגלית או לכל הפחות מבינים אותה.
• בלגרד מרושתת היטב מבחינת תחבורה ציבורית וברחביה פועלים אוטובוסים רגילים וחשמליים וכן רכבות קלות (טראמים). אם אתם מתכננים להשתמש בהם הצטיידו ב-BusPlus: כרטיס נטען דמוי רב-קו, שנמכר בקיוסקים. הכרטיס עצמו עולה 250 דינר (9.90 שקלים), ומחיר נסיעה – 73 דינר. כרטיס מהנהג עולה 150 דינר. לחצו כאן למידע על נקודות מכירה.
• אין בבלגרד שירות השכרת אופניים עירוני, אבל אם קיבלתם זוג אופניים מהמלון או מהדירה שבה אתם שוכנים, תוכלו להתנייד בקלות יחסית – הרחובות רחבים והעיר מישורית ברובה. המוניות זולות מאוד ומחיר נסיעה ממוצעת במרכז העיר עולה כ-500 דינר.

צילום: שאטרסטוק