מיליארד סינים (לא) טועים?
האם צריכה של מוצרי סויה מזיקה לילדינו?
הורים רבים שותפים לתחושת הבלבול באשר למידת הבטיחות שבצריכת מוצרי סויה, בייחוד על-ידי ילדים קטנים. כולנו שמענו את המלצות משרד הבריאות להגביל את השימוש, ואת ההתרעות מפני נזקים אפשריים בעקבות צריכת סויה. ועדיין, גם
היום ממשיכים להתפרסם מחקרים שמונים את יתרונותיה ומחזקים את הדימוי שהיה לה בעבר כמזון בריאות. חוץ מזה, האם באמת ייתכן שמיליארד סינים טועים?
מתברר שלא רק ההורים מבולבלים. גם בין החוקרים שוררת מחלוקת אמיתית. כולם מסכימים על כך שיש לסויה יתרונות, אבל קיים ויכוח על מידת החסרונות והנזקים הבריאותיים שלהם היא עלולה לגרום.
פותרת את בעיית האלרגיה לחלב
פולי הסויה נמצאים בשימוש במזרח אסיה כ-4,000 שנה, וגם היום תזונת התינוקות שם מבוססת על סויה. משם היא עשתה דרכה לעולם המערבי, אולם השימוש בסויה בתזונת תינוקות הוא חדש יחסית, והחל למעשה בעקבות אלרגיה שפיתחו חלק מהילדים לחלב הפרה. הסויה נראתה אז כפתרון אידיאלי לסובלים מבעיית האלרגיה.
"בכל הקשור לתזונת תינוקות, אין עוררין שחלב אם הוא התזונה האידיאלית", אומר ד"ר יוסי רימר, מומחה לרפואת ילדים שמשתתף במחקרים ומפרסם מאמרים בנושא. "לאחר תקופת ההנקה, האפשרויות העיקריות בשוק הן תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) המבוססות על חלבון מחלב פרה, או כאלה המבוססות על חלבון צמחי, כלומר סויה".
אולם מלבד מזון לתינוקות, ישנם הרבה מאוד מוצרים על המדף שמשמשים את כולנו ומכילים חלבון סויה, קמח סויה או מייצבים על בסיס סויה. בהם נמצא סוגים רבים של לחם ומוצרי בצק (בורקס, פיצות, מלווח, עוגות ועוגיות), חטיפים מלוחים (ביסלי וצ'יטוס), חטיפי שוקולד, ביסקוויטים, גלידות וממרחים שונים. גם מגזרת הבשר לא נפקד מקומו של הסויה, אם בשניצלים ואם בנקניקיות, וכמעט בכל סוג בשר תעשייתי אחר שעבר עיבוד.
איפה בדיוק הבעיה?
לסויה יש תכונות שימושיות והוא טוב ליצירת מרקם אחיד ולמניעת גושים, לייצוב ול"ניפוח" המזון, ומאחר שהוא גם חומר גלם זול, מרבים היצרנים נוטים להעדיפו על פני חומרים אחרים. אבל יש בו גם תכונות אחרות שמעניקות לו מקום של כבוד בתזונה שלנו.
"הסויה הוא התחליף הקרוב ביותר מבחינת מרכיביו לבשר ולחלב פרה", אומר ד"ר רימר. "חלבון הסויה דומה מאוד לחלבון המופק מחלב פרה, ותכולת החלבון שבו גבוהה עד פי שלושה מאשר במקורות צמחיים אחרים".
אבל זה רק נשמע מושלם. כי מסתבר שלמרות תכולת החלבון הגבוהה שהסויה מכילה, היא עדיין אינה יכולה לספק את כל מה שחלבון מהחי מספק. ד"ר רימר: "חלבון מהחי מכיל שמונה חומצות אמינו חיוניות, ובחלבון המופק מהסויה חסרות שתי חומצות אמיניות (מתיונין וציסטאין). לכן, למזון ילדים על בסיס סויה יש להוסיף באופן מלאכותי שני רכיבים אלה, כדי למנוע חסרים".
לדברי ד"ר רונית נחום, מרצה לנטורופתיה ותזונה, מלבד העובדה שחלבון הסויה הוא הקרוב ביותר לחלבון מהחי, ניתן למצוא בסויה יתרונות רבים נוספים: "בחלב סויה ישנם סיבים מסיסים במים שיעילים להורדת הכולסטרול, לספיחת חומרים רעילים מהמעיים ולשיפור מערכת העיכול. בסויה יש את חומצות השומן הבלתי רוויות, אומגה 3 ואומגה 6, החשובים להתפתחות המוח אצל תינוקות, ואין בה את סוכר החלב לקטוז, שעלול לגרום לרגישויות. בהשוואה לחלב פרה, בסויה אין מרכיבים כמו אנטיביוטיקה, הורמונים וסמי הרגעה – חומרים הניתנים לפרה ועוברים לגוף שלנו עם צריכת החלב".
בנוסף על אלה, הסויה מכילה כמחצית מכמות הפחמימות שקיימת בקטניות, ולכן היא קלה יותר לעיכול. כיוון שהיא מכילה כמות קטנה של חומצות אמינו המכילות גופרית, אכילתה גורמת גם לפחות הפרשת סידן בשתן. שמן הסויה מכיל שתי חומצות שומן – לינולאית ולינולנית – החיוניות לבריאות מערכת הדם והלב, הלציטין שבה מסייע בהרזיה, והיא עשירה בוויטימינים: A,B ו-E ובמינרלים כמו ברזל, סידן ומגנזיום".
כל-כך הרבה יתרונות, איפה החסרונות?ד"ר רימר: "הבעיה העיקרית עם הסויה נובעת מהיותה עשירה בפיטואסטרוגנים, שהם למעשה הורמונים צמחיים. צמח הסויה זקוק להורמונים האלה כדי להילחם במזיקים שתוקפים אותו, אך אצל בני האדם הם מפורקים על-ידי חיידקים שיש לנו במעיים והופכים לפעילים. המשמעות היא שהם מחקים את פעילות הורמון המין הנשי – אסטרוגן".
ד"ר רימר מציין, כי במחקרים שבדקו את כמות הפיטואסטרוגנים בתינוקות שניזונו מתרכובות מזון המבוססות על סויה, נמצאו רמות הגבוהות עד פי 22,000 של החומרים האלה ביחס לילדים שניזונו מחלב אם. לרמות גבוהות אלה עלולה להיות השפעה ביולוגית על תהליכים שונים בגוף.
ד"ר רימר אומר כי מחקרים עדיין לא הצליחו להוכיח שאכן קיים קשר ישיר בין צריכת סויה לבין הפעילות ההורמונלית בגוף וכי עדיין לא ברורה מידת ההשפעה, אך החוקרים משוכנעים כי השפעה כזו אכן קיימת. "המחקר נמצא בתחילתו וייתכן כי ההשפעות ייראו בשלבים מאוחרים יותר. יש גם סיבות לחשוש שהפיטואסטרוגנים שמצויים בסויה עלולים להשפיע על גופנו בדרכים נוספות, מלבד חיקוי ההורמון אסטרוגן".
ד"ר נחום מוסיפה כי השאלה העיקרית שמעסיקה היום את החוקרים בנושא היא, האם אכילת מוצרים המבוססים על סויה משפיעה על ההתבגרות המינית של ילדים. "למרות שהדבר עדיין לא הוכח סופית וההשפעות נראו בעיקר אצל בעלי חיים, החשד הוא שהשימוש בסויה מקדים את ההתבגרות המינית אצל ילדים. אם באופן טבעי התהליך הזה קורה בסביבות גיל 14, השימוש בסויה עשוי להקדימו לגיל 9 או 10. ובמה הדברים אמורים? בהתפתחות מואצת של השדיים וקבלת המחזור מוקדם יותר אצל בנות, ואצל בנים – בשיעור יתר הנובע מעודף הורמונים.
"בניסויים שנערכו על כבשים, ראו כי כאשר הן ניזונות מצמחים בעלי רמות גבוהות של פיטואסטרוגנים, מתגלות אצלן בעיות בפוריות. את ההתבגרות המינית המואצת ראו בניסוי על חולדות. אולם צריך לזכור שכל ההשפעות האלה נראו בטווח הקצר, ועדיין לא יודעים אם קיימת השפעה כזו לטווח הארוך".
לא רק הורמונים
פרט לחשש מפני השפעה על ההתבגרות המינית, ישנם חשדות נוספים כלפי הסויה. "הועלתה השערה שהשימוש בסויה עלול להשפיע על ההתפתחות הנוירולוגית-התנהגותית", אומר ד"ר רימר. "ההשערה הועלתה לאחר שפורסמו תוצאות מחקר שנערך ביפן על אוכלוסייה מבוגרת, שהראו שצריכת טופו גרמה לירידה בתפקודים הקוגניטיביים אצל הנבדקים. עם זאת, מחקר אחר שנערך בילדים הראה שאין הבדל בין הישגיהם של ילדים שהוזנו בתחליפי סויה לבין כאלה שהוזנו בתחליפי חלב פרה".
הממצאים אמנם אינם סופיים, אך המחקר, לדברי ד"ר רימר, ממשיך וממשיך. בנוסף הועלה, לדבריו, חשד לגבי קיומו של קשר בין הפרעה בתפקוד בלוטת התריס לבין תזונה המבוססת על סויה, בעקבות מחקר אחד שהראה כי שליש מהסובלים מהבעיה נחשפו לסויה בעברם. "דבר נוסף שבודקים החוקרים הוא, האם השימוש בסויה משפיע בדרך כלשהי על תבנית הגדילה אצל ילדים. חשד זה נובע מכך שהאסטרוגן הוא הורמון המשפיע גם על הגדילה, ולכן ניתן להסיק כי ייתכנו השפעות גם בהיבט הזה".
למרות שלמחקר יש עוד דרך ארוכה לעבור ורוב הממצאים עדיין אינם חד-משמעיים, ד"ר רימר מציע שלא לקחת סיכון. "עדיף שלא לצרוך סויה בכמויות גדולות, אם אין הכרח לעשות זאת", הוא אומר.
ומה לגבי תרכובות מזון על בסיס סויה לתינוקות?
"בנוגע לתזונת תינוקות, כל הרשויות ממליצות להימנע לחלוטין משימוש בסויה, אלא אם כן אין ברירה ויש סיבה והכרח לעשות זאת. וגם אז, יש לעשות זאת רק לאחר התייעצות עם רופא. בניגוד לעבר, כיום לא מומלץ לתת לתינוק חלב סויה, אלא אם כן לא נמצא פיתרון אחר".
מהן הסיבות שיכולות להוביל לכך שנזין תינוקות או ילדים קטנים בסויה?
"ישנם ילדים המגלים רגישות לסוכר החלב – לקטוז, הגורם להם לשלשולים וכאבי בטן. במקרים אלה, שימוש בחלב סויה עשוי להקל על הבעיה. עם זאת, יש להביא בחשבון כי היום כבר קיימים תחליפים המבוססים על חלב פרה ונטולי לקטוז.
"מקרים נוספים הם של תינוקות שעברו מחלת שלשולים מאסיבית ובעקבותיה נפגעה יכולתם לפרק את סוכר הלקטוז. במקרים אלה ניתן להשקות את הילד בתחליפים המבוססים על סויה לזמן קצר, עד להחלמת המעי. סיבה נוספת היא אלרגיה לחלב פרה, אך גם במקרה הזה ניתן למצוא תרכובות המבוססות על חלב פרה, שעברו פירוק מסיבי ליחידות בסיסיות יותר שאינן גורמות לאלרגיות".
האם ידועים לך מקרים בהם הורים נותנים תרכובת על בסיס סויה ללא סיבה מוצדקת?
"בהחלט", משיב ד"ר רימר, "אחת הסיבות הנפוצות לשימוש בתמ"ל המבוסס על סויה, היא המחשבה המוטעית של הורים שכך הם יוכלו להקל על כאבי הבטן וההתכווצויות בחודשים הראשונים לחיי התינוק. כמה מחקרים בנושא הראו שאין בתכשירי סויה כל יתרון בהקלה על בעיה זו. במקרים אחרים, הורים שחוששים שהילד יפתח אלרגיה לחלב פרה משקים אותו מראש בתרכובת מזון על בסיס סויה. גם כאן מדובר בטעות, וכדאי לדעת ששיעור גבוה מהילדים שרגישים לחלב פרה סובלים גם מאלרגיה לחלב סויה".
ד"ר נחום ממליצה להורים שנאלצים להזין את ילדם בחלב סויה לשלבו עם פורמולות אחרות: "בכל מקרה כדאי לשלב את חלב הסויה יחד עם פורמולות אחרות, וזו המלצה שאני נותנת גם להורים שמזינים את התינוק בפורמולות רגילות. צריך להבין שכיוון שהפורמולות הן מעשה ידי אדם, כל הזמן מגלים מרכיב כזה או אחר שנמצא בחלב אם וחסר בפורמולה ומחליטים להוסיף אותו. לכן, לתינוקות שניזונים מתרכובות מזון אני ממליצה לתת כל פעם פורמולה אחרת ולשלב ביניהן, כך שאם בפורמולה אחת חסר מרכיב כלשהו, הילד ישלים אותו מפורמולה אחרת".
בחלק השני של הכתבה נגלה האם יתרונותיה של הסויה עולים על חסרונותיה, וגם: תוצאות המחקר שבדק את ההשפעה ההורמונלית של הסויה על תינוקות»
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה