מן הכלל אל הפרט

עיצוב תעשייתי בגווני אפור, שחור ולבן עם נגיעות כפריות ופריטי ריהוט ישנים, המעניקים לו חמימות, משקף את טעמם השונה של שני בני הזוג | צילום: בועז לביא
עיצוב תעשייתי בגווני אפור, שחור ולבן עם נגיעות כפריות ופריטי ריהוט ישנים, המעניקים לו חמימות, משקף את טעמם השונה של שני בני הזוג | צילום: בועז לביא

פרויקט שיפוץ של שתי יחידות דיור קטנות והפיכתן לבית פרטי של משפחה צעירה בקיבוץ מזרע מדגים את השתנותה של החברה הקיבוצית, ואת השפעתם של שינויים אלה על התכנון האדריכלי בקיבוץ

88 שיתופים | 132 צפיות

עיצוב פנים תיאה גורדון

שטח המגרש 410 מ"ר

שטח בנוי 100 מ"ר

משך הפרויקט כחצי שנה

עלות הפרויקט כ־300,000 שקלים

המרפסת הנמתחת לאורך הבית רוצפה בדק עץ וחופתה בפרגולה שנצבעה בלבן – מעשה ידיו של בעל הבית | צילום: בועז לביא
המרפסת הנמתחת לאורך הבית רוצפה בדק עץ וחופתה בפרגולה שנצבעה בלבן – מעשה ידיו של בעל הבית | צילום: בועז לביא

ראשיתה של האדריכלות הקיבוצית בישראל שיקפה את האידיאולוגיה הקיבוצית ושירתה את הפונקציות שנדרשו לה. בתי הקיבוץ הישנים נבנו כיחידות דיור קטנות בתוך סביבה חקלאית וירוקה, סביב שטחים ציבוריים רחבים. המרחב הציבורי הועדף על פני המרחב הפרטי: יחידות הדיור תוכננו בצניעות, חדרי האוכל שמשו במקום המטבחים הביתיים (שהיו מטבחונים קטנים), ובתי הילדים החליפו את חדרי הילדים ואת חדר המשחקים בבית הפרטי. היום, בעידן שאחרי הפרטת הקיבוצים, חלק מבני הדור הצעיר חוזרים לקיבוץ ובונים בו את ביתם, והתכנון האדריכלי נדרש להתאים עצמו לקשת של צרכים חדשים. מעצבת הפנים תיאה גורדון, שגדלה והתחנכה בעצמה בקיבוץ, ליוותה את שיפוצן של שתי יחידות דיור צמודות, בנות 50 מ"ר האחת, שנבנו בקיבוץ מזרע בשנות ה־50 ואוחדו לבית צמוד קרקע בן 100 מ"ר. גורדון בחרה להרוס את שתי היחידות המקוריות כליל ולבנות בית אחד שבו קומה אחת ויענה על צרכי משפחה בת ארבע נפשות, אך ישתלב בחזיתו בתכנון האחיד של בתי הקיבוץ. היא מעידה כי השיפוץ, שהתבצע בתקציב נמוך יחסית, התאפשר הודות למיומנויותיו הטכניות של בעל הבית, שעשה דברים רבים במו ידיו. עוד היא מספרת כי בני הזוג, היא בת קיבוץ והוא ממוצא הולנדי, חיו בעבר מחוץ לקיבוץ וטיילו הרבה בעולם, ופתיחותם לתחום העיצוב הובילה לתכנון בית כפרי בעל מאפיינים תעשייתיים. גווני אפור, שחור ולבן ושילוב פרטי עץ ישנים מעניקים לו חמימות. "בעל הבית נוטה לעיצוב בסגנון תעשייתי ואם זה היה תלוי בו הבית היה נראה כלופט עירוני מחוספס", מספרת גורדון, "ואילו בעלת הבית מיתנה אותו ומשכה לסגנון כפרי, ביתי וחמים יותר, והתוצאה היא שילוב בין השניים". חלק מן הריהוט בבית התקבל בירושה מסבתה של בעלת הבית, "וכך יצרנו בית שהוא שילוב בין ישן לחדש ובין ישראלי לבינלאומי, מעין וריאציה מקומית על עיצוב סקנדינבי", היא אומרת. מאחר ששתי יחידות הדיור המרכיבות את הבית היו בעבר חלק מ"רכבת" של ארבע יחידות זהות, היו לבית שני כיווני אוויר מנוגדים והאתגר היה להופכו מבית סגור וחשוך לבית פתוח ומואר שמחדיר יותר אור יום פנימה.

פינת אוכל ישנה שהובאה מארצות הברית על ידי סבתה של בעלת הבית הוצבה על רקע קיר לבנים חשופות שנצבע לבן. כיסאות איקאה לבנים משלימים את הכיסאות החסרים בסט | צילום: בועז לביא
פינת אוכל ישנה שהובאה מארצות הברית על ידי סבתה של בעלת הבית הוצבה על רקע קיר לבנים חשופות שנצבע לבן. כיסאות איקאה לבנים משלימים את הכיסאות החסרים בסט | צילום: בועז לביא

מקום לביטוי אישי

בעוד שחזיתו של הבית משתלבת באחידות נוף בתי הקיבוץ, פנים הבית הותיר מקום לביטוי אישי. וקירות ייחודיים מחומרים וטקסטורות שונות הופכים בו לאלמנט בולט בעיצוב. פינת האוכל, הסמוכה למטבח, הוצבה על רקע קיר שלם מבלוקים חשופים שנצבעו בלבן – שילוב בין הזיקה התעשייתית של בעל הבית למאפייני הבנייה הישראלית. פינת האוכל הישנה הובאה על ידי סבתה של בעלת הבית מארצות הברית. שלושה מן הכיסאות המקוריים של הפינה שרדו, ואת הפינה משלימים שני כיסאות לבנים ומנורת זכוכית העשויה שלושה גופי תאורה שנרכשו באיקאה. קיר ייחודי נוסף בכניסה לבית צופה בצבע שחור והפך מעין לוח ציור בגיר לילדי המשפחה. בקיר הושארה נישה לבנה שמוסגרה במסגרת עץ והותקנו בה מדפים ומראה, והיא משמשת להנחת מפתחות וחפצים קטנים.

עיצוב תעשייתי בגווני אפור, שחור ולבן עם נגיעות כפריות ופריטי ריהוט ישנים, המעניקים לו חמימות, משקף את טעמם השונה של שני בני הזוג | צילום: בועז לביא
עיצוב תעשייתי בגווני אפור, שחור ולבן עם נגיעות כפריות ופריטי ריהוט ישנים, המעניקים לו חמימות, משקף את טעמם השונה של שני בני הזוג | צילום: בועז לביא

כדי להתקרב למראה של בטון מוחלק בעלות נמוכה רוצף הבית באריחי גרניט פורצלן בגוון אפור. אזור הכניסה רוצף בשחור־לבן בדוגמת דמקה, כרמז לאווירה ולסגנון העיצוב של הבית ולגוונים השולטים בו. כדי להדגיש אלמנטים מחוספסים בחלל הושארה קורת ברזל שחורה בתקרה, שהותקנה לאחר שהוסרו עמודים תומכים בבנייה. "במקום לנסות להעלים את הקורה או לעטוף אותה בגבס וליצור קרניז, החלטנו להדגיש אותה באמצעות צביעה בשחור, שתורם למראה התעשייתי ומתכתב עם הקיר השחור בכניסה", מסבירה גורדון. המטבח נבנה במקום שבו היה בעבר חדר השינה כדי להעניק לו חלון גדול אל החוץ. הוא נבנה כמטבח לבן ונקי. ידיות האלומיניום ישרות "כדי שיהיה פונקציונלי וכמה שפחות מצועצע", אומרת גורדון. הסלון נבנה בצורת רי"ש, וספסל רחב במיוחד מגבס החליף את אחת הספות. "רצינו להימנע מסלון סטנדרטי של שתי ספות, שולחן וטלוויזיה, והספסל מכניס אלמנט עיצובי מעניין לחלל", היא מסבירה, "מלבד זאת הוא נותן תחושה של משהו שורשי, בסיסי וצנוע המתאים מאוד לאופיים של הדיירים בבית". הספסל חופה באריחים מאוירים בגוני אפור ולבן, וגורדון מספרת כי זמן רב חיפשו אריחים מתאימים עד שנמצאו האריחים "שגם מתאימים בגוונים לבית וגם מתאפיינים בדוגמה מעוגלת שמוסיפה חמימות וביתיות מבלי להיות נוסטלגית או אוריינטלית". על הספסל הונח מזרן בריפוד אפור, המתאים לספה האפורה והרכה שנרכשה בביתילי. מאוורר תקרה שחור בעל מראה תעשייתי שנודד עם בני הזוג שנים רבות נתלה על תקרת הסלון. הקיר שעליו נתלתה הטלוויזיה נצבע בשליכט צבעוני בגווני אפרפר שבעל הבית צבע במו ידיו. הסלון מוביל אל מרפסת הנמתחת לאורך קיר הבית שרוצפה בדק עץ וחופתה בפרגולה – שניהם נצבעו בלבן ושניהם מעשה ידיו של בעל הבית. חדר מבנייה טרומית, ששימש את בני הזוג בביתם הישן כדי להגדיל את שטח הבית, הועבר אל הבית הנוכחי והוצמד אל שולי הדק, וכך נוצר חדר אורחים נוסף בעל כניסה נפרדת. חזיתו של החדר חופתה בקרשים ממוחזרים שבעל הבית מצא ברפת הקיבוץ. גורדון מספרת כי לאחר שסיים את החיפוי היא נקראה לייעץ בעניין הקרשים – האם לצבעם לבן (כמו את הפרגולה והדק) או להשאירם במצבם הגולמי – "אך מיד הזדעקתי ואמרתי לו לא לגעת בהם. שילוב הגוונים והטקסטורות מאוד יפה כך" היא אומרת. גם את שולחן העץ הלבן במרפסת בנה בעל הבית, ומעליו נתלו שתי מנורות לול שחורות. ארונית לבנה בעיטור פרחים שנמצאה זרוקה ברחוב בעת שהותה של המשפחה בהולנד ונאספה באהבה אל הבית, הוצבה אף היא במרפסת.

ספסל רחב מגבס, שמחליף את אחת הספות בסלון, חופה באריחים מאוירים בדוגמה מעוגלת המוסיפה חמימות לבית בלי להיות נוסטלגית או אוריינטלית
ספסל רחב מגבס, שמחליף את אחת הספות בסלון, חופה באריחים מאוירים בדוגמה מעוגלת המוסיפה חמימות לבית בלי להיות נוסטלגית או אוריינטלית

האזור הפרטי

הסלון מוביל אל מבואה, שממנה יוצאים לחדרי השינה. "רצינו ליצור חלל שאינו מנותק לגמרי מהסלון אך עדיין יש בו פרטיות", מסבירה גורדון, "כך שמי שניגש לשירותים למשל, עדיין נמצא בחלל הציבורי של הבית ולא בתוך חדרי השינה". הפינה עוצבה סביב אזור מחשב וארונית ספרים ישנה של סבתה של בעלת הבית, שהובאה מארצות הברית. "בעלת הבית קשורה לארון ולא רצתה לוותר עליו, ולכן בנינו לו נישה מיוחדת בקיר, שעוטפת אותו בדיוק לפי מידותיו ומותירה רק את החזית חשופה", היא אומרת. לצד הארון נבנו מדפים לאוסף הדיסקים הגדול של בעל הבית.

המבואה המובילה אל חדרי השינה עוצבה סביב פינת המחשב, ונישה מיוחדת נבנתה סביב ארון ישן בעל ערך סנטימנטלי שהיה שייך לסבתה של בעלת הבית
המבואה המובילה אל חדרי השינה עוצבה סביב פינת המחשב, ונישה מיוחדת נבנתה סביב ארון ישן בעל ערך סנטימנטלי שהיה שייך לסבתה של בעלת הבית

כדי ליצור בהם אווירה חמימה וביתית בעלות נמוכה רוצפו כל חדרי השינה במשטח דמוי פרקט. לאורכו של הקיר המשותף עם השכנים, בחדר השינה של ההורים, נבנה ארון קיר גדול כדי להוסיף בידוד נגד רעשים – מסממני הצורך הגובר בפרטיות במרחב הביתי גם בקיבוץ, שבו יחידות הדיור הישנות נבנו צמודות אלה לאלה, בשורה. משני צדי המיטה נפתחו חלונות צרים וארוכים המתכתבים עם שלושת החלונות בסלון שמשקיפים אל החוץ הירוק. המיטה הלבנה בחדר השינה נרכשה באיקאה ולצדה הוצבו שתי שידות לילה ישנות שנצבעו בלבן. כדי להדגיש הן את המיטה הלבנה והן את החלונות, הקיר בגב המיטה נצבע באפור. חדרי הרחצה של ההורים והילדים עוצבו באופן דומה אך בגוונים שונים. בשניהם חופתה הרצפה באריחים מאוירים, והקירות באריחים לבנים פשוטים, כדי להעניק רקע ניטרלי לרצפה המאוירת, ובשניהם נצבע הקיר שמעל האריחים בטיח וגה אפור.

חלונות צרים וארוכים משני עברי המיטה משקיפים אל החוץ הירוק ומתכתבים עם שלושה חלונות דומים בסלון
חלונות צרים וארוכים משני עברי המיטה משקיפים אל החוץ הירוק ומתכתבים עם שלושה חלונות דומים בסלון

בשני החדרים הותקנו מקלחונים שבהם ספסל בנוי שחופה אף הוא באריחי הרצפה. ההבדל הוא כאמור בגוונים: חדר הרחצה של ההורים רוצף באריחים בגוונים השולטים בבית – אפור, שחור ולבן – ואילו חדר הרחצה של הילדים רוצף באריחים מאוירים בגוני תכלת רכים יותר. השידה הצפה בחדר הרחצה של הילדים נצבעה בלבן, בעוד שהשידה הצפה בחדר הרחצה של ההורים נצבעה באפור כהה. חדרה של הבת עוצב בגווני ורוד ולבן, התואמים את חפציה וצעצועיה של הילדה, וכמה חסרונות הנובעים ממיקומו של החדר הפכו בתכנון ליתרונות. החדר הממוקם במקביל לאזור הכניסה של יחידת הדיור הסמוכה מתאפיין בשל כך בהבדלי גובה בתקרה: חלק מן התקרה נמוך וחלק גבוה יותר. משחקי הגובה בתקרה נוצלו ליצירת נישת שינה נמוכה היוצרת אינטימיות באזור השינה, ואילו עמוד תומך שלא ניתן היה להסירו שימש לבניית מדף המשמש לאחסון חפציה האישיים של הבת.

האריחים הלבנים הפשוטים וטיח וגה אפור שמעליהם מעניקים רקע ניטרלי לרצפה המאוירת בחדר הרחצה | צילום: בועז לביא
האריחים הלבנים הפשוטים וטיח וגה אפור שמעליהם מעניקים רקע ניטרלי לרצפה המאוירת בחדר הרחצה | צילום: בועז לביא

על קצה המזלג עם תיאה גורדון

אני מאמין תכנון נכון של החלל יכול להיות אלמנט משנה חיים. חלל שמתוכנן נכון וזרימת הפעילות בו נכונה משפיע אפילו על החיים הרגשיים בבית במישור הלא מודע.

גישת עיצוב חללים פתוחים, נקיים ולא עמוסים שמחדירים פנימה אור יום רב.

טיפ עיצוב לחשוב מראש על כל הרהיטים והחפצים שהבית אמור להכיל ולייצר להם מקום מותאם מראש, כדי שלא יהיו רהיטים וחפצים גדולים שלא הובאו בחשבון בתכנון ויחסמו את החלל.

לא כדאי לאמץ אלמנטים עיצוביים ממקומות אחרים ולאלץ אותם על החלל. הסגנון העיצובי צריך לנבוע מתכנון נכון של החלל ומסגנונו האישי האמיתי של בעל הבית.