המחלץ

משפחות רבות חייבות לו את השבת ילדיהם שנעלמו בטרק או נפגעו מסמים במזרח, באמריקה הדרומית ובמקומות אחרים ברחבי העולם. שיחה עם חיליק מגנוס

88 שיתופים | 132 צפיות

בפעם הראשונה שאני מתקשר לחיליק מגנוס הוא עונה בקול עייף. לפני כמה שעות חזר מחילוץ בחו"ל, והוא מנסה כעת להשלים שעות שינה. בחדשות אני קורא שמטייל ישראלי נעלם בברזיל במהלך טרק, ושחיליק מגנוס נקרא להציל את המצב. הפעם זה נגמר בטוב לשמחת כולם, המטייל נמצא בריא ושלם.

בפעם השנייה שאני מתקשר אליו הוא מזמין אותי לבוא לבקר אצלו ביישוב דקל, אחד מיישובי חולות חלוצה אי-שם על גבול מצרים. הדרך לביתו עוברת בנופי בראשית, המישורים הנפרשים מסביב לכביש הצר צבועים מאופק עד אופק בצבעים עזים של חום, ירוק וצהוב. בשדות כורעות השיבולים תחת הנטל ובאוויר עומד ניחוח חמצמץ של חיטה קצורה.

חיליק מקבל את פני במשרד שלו שממוקם בתוך קרון רכבת עתיק. יש לו זקן מפואר ועיניים מלאות תשוקה ותאוות חיים כיאה למי שחי חיים של הרפתקה. על קירות החדר תלויות מפות וצילומי נוף של מקומות רחוקים שבהם ביקר, המדפים עמוסים בספרי מטיילים של אינספור ארצות, ומעל לשולחן העבודה שלו מתקתקים שעונים המורים על השעה באזורי זמן שונים.

כשהקים את חברת החילוצים שלו לפני כמעט שני עשורים, המקום הזה היה מעין חמ"ל שממנו פעל. היום, הוא אומר, מרכז הפעילות של החברה שלו כבר לא נמצא כאן. היום מדובר בעסק מתוחכם ומאורגן בעל רשת של צוותים מקצועיים הפזורים בעולם ודסק מבצעי שיכול להפעיל אותם בכל זמן ובכל מקום. ובכל זאת – למשרד הישן של חיליק נשאר הקסם שלו.


"הרעיון להקמת החברה לא היה שלי, אבל הוא מיד הדליק אותי". חיליק מגנוס

פתאום הטלפון מצלצל

חיליק נזכר איך עלה לראשונה הרעיון להקים חברה לאיתור וחילוץ מטיילים נעדרים: "הרעיון לא היה שלי, אבל הוא מיד הדליק אותי. בדמיוני ראיתי אפשרות לצאת לטיולים ברחבי העולם עם תרמיל ומקל, לחרוש את הגלובוס בעקבות המטיילים הישראלים", הוא נזכר. "זה נשמע לי נחמד. לא בדיוק עמדתי אז על טבעה של המשימה".

פתאום הטלפון מצלצל. זאת אם שחיליק חילץ פעם את בנה שאבד בסופת שלגים בצ'ילה. היא מאחלת לו פסח שמח ומודה לו בפעם המי יודע כמה על שהחזיר לה את בנה בחיים. חיליק מחייך נרגש. הוא נזכר איך קיבל לפני כמה שנים טלפון בהול מאותה אם שסיפרה כי בנה התרמילאי יצא עם כמה חברים לטרק והם נעלמו. "אחר כך גילינו שהם נקלעו לסופת שלגים קשה ובמשך שעות ארוכות שכבו באוהלים שהקימו וקפאו מקור בתקווה לנס. למזלם הגדול לאחד מהם היה טלפון לווייני. הודות למכשור המצוי ברשותנו הצלחנו לאתר את המיקום המדויק שהם שהו בו והעברנו אותו למשפחה.

הצבא הצ'יליאני יצא לשטח, אבל ניהל את החילוץ באטיות ובחוסר מקצועיות מסוכנת. לא היתה ברירה ושלחתי צוות שלי, שנמצא בארגנטינה דרך קבע, עם מסוק לאתר אותם. כעבור כמה שעות הם מצאו את האוהלים. אחד מהם כבר קרס מכובד השלג, ובאוהל השני נמצאו הנעדרים, קפואים ורעבים, אבל במצב טוב יחסית". הוא מראה לי תמונות שצולמו ברגע המפגש המרגש בין המחלצים לנעדרים. "בסוף כולם יצאו מבסוטים, אפילו הצבא הצ'יליאני, שלקח את הקרדיט על החילוץ לעצמו. לא היה לי אכפת. כולם יצאו משם בריאים, וזה מה שחשוב".

בשעה שהוא מדבר איתי הוא מקבל מייל בהול שנשלח אליו מאדם שמבקש שיחלץ את בנו בדחיפות ממדינה מרוחקת. חיליק מבקש את סליחתי, הוא מוכרח לעשות כמה טלפונים כדי לאסוף מידע. הפעם מדובר בעניין מסובך במיוחד משום שהוא מעולם לא ביקר באותה המדינה, וכנראה שייאלץ לצאת אליה בימים הקרובים. "החיים מעניינים הרבה יותר מכל סיפור", הוא אומר ספק לעצמו.


"בדמיוני ראיתי אפשרות לחרוש את הגלובוס בעקבות המטיילים הישראלים"

סיוע למטיילים שנפגעו מסמים

הטלפון מצלצל שוב. מעברו האחר של הקו נשמע קולו של מטייל ישראלי שנמצא באחת ממדינות המזרח. חיליק מבקש שוב סליחה ונכנס לריכוז. אותו מטייל מטפל ברגעים אלה ממש במטייל אחר ששרוי במצב פסיכוטי עקב שימוש בסמים. חיליק מסביר לו צעד אחר צעד איך עליו לנהוג, מה עליו לעשות וממה עליו להימנע כדי להביא את אותו מטייל בבטחה לנמל התעופה ומשם לישראל. חיליק מתבל את דבריו למטייל בהומור ובסלנג צעיר שמוסיפים לתחושה שהוא שולט במצב באופן מלא. השיחה אורכת יותר ממחצית השעה והיא תימשך בעדכונים רציפים לטלפון הלווייני של חיליק ביום-יומיים הקרובים, עד שהנפגע יגיע ארצה.

"היום אנחנו בעצם ארגון סוציאלי שמתמחה לא רק באיתור, חילוץ והצלה, אלא בעיקר בסיוע למטיילים שנפגעו מסמים ובליווי של בני משפחותיהם. העבודה עם נפגעי סמים השרויים בפסיכוזה דורשת ניסיון וידע רב. אנשים במצב הזה יהיו בדרך כלל רגישים מאוד לתגובות הסביבה. אני נוהג לתאר אותם כמו מגברים עצומים של רגשות. לכן חשוב שכל הסובבים אותם ידעו – לא רק יקוו או יאמינו, אלא ממש ידעו – שהם הולכים לצאת מזה. מי שמחלץ אדם ששרוי בפסיכוזה צריך קודם כל להיות מסוגל לנהל את התחושות, הפחדים והמחשבות שלו עצמו. וזה דורש מודעות, תמיכה והכוונה מקצועית מרגע קבלת הידיעה על הנפגע, דרך ההבאה שלו לארץ ועד לשיקום המלא. התהליך הזה ארוך ולא ליניארי, ויש בו הרבה עליות וירידות".

ההבאה של הנפגע לארץ היא רק השלב הראשון בתהליך החזרה לחיים. לחיליק מגנוס יש קשר קרוב וארוך שנים עם עומרי פריש, מנהל "כפר איזון", ואליו חיליק מכוון את נפגעי הסמים שהחזיר לארץ: "חשוב לי שאנשים יבינו שאין כאן זבנג וגמרנו. אם מישהו מבקש ממני רק לחלץ ולהביא נפגע מסמים ארצה, וחושב שבכך נגמר העניין, אני אומר לו שהוא עושה טעות ושאיני פועל בצורה כזאת. החזרה לחיים של מי שנפגע משימוש בסמים היא בהחלט דבר אפשרי, אבל היא עסק ארוך ומורכב".

בשנים האחרונות ליווה חיליק במסירות מאות נפגעי סמים ומשפחותיהם, וחשוב לו שאנשים ידעו שהתוצאות של שימוש בסמים יכולות להיות קשות וכואבות. "היום מדובר בתרבות עולמית שאי אפשר להתכחש אליה, ולתרבות הזאת יש שפה, סמלים, טקסים, אמנות, לבוש, ריקוד ומוזיקה כמו לכל תרבות אחרת. אסור לנו לשפוט אותה כמו שאיננו שופטים תרבויות אחרות, אבל צריך לדאוג שההשלכות שלה על תרבותנו, ערכינו והמוסר שלנו לא יהיו קשות, ובשביל זה צריך להכיר אותה וליצור מודעות לסכנות הכרוכות בה – בייחוד בקרב הדור הצעיר".

הכותב הוא צלם מסעות, עיתונאי ויוצר דוקומנטרי. ליצירת קשר בדוא"ל

הצילומים באדיבות מגנוס איתור וחילוץ בינלאומי בע"מ